In Hebrew
[עקב מגבלות טכניות של הפלטפורמה ששימשה ליצירת האתר, תצוגת העברית בעמוד הזה איננה מיטבית; עם הקוראים הסליחה]
מעבדת השפה האנושית
במהלך שנת 2005 פירסמתי בכתב העת "גלילאו" סדרת מאמרים תחת הכותרת "מעבדת השפה האנושית". שמונת מאמרי הסדרה מציגים בפני הקורא הכללי, בשפה לא טכנית, את היסודות המושגיים של הבלשנות המודרנית וזיקות הגומלין שלה עם מדעים אחרים, במיוחד המדעים הקוגניטיביים.
מאמר המבוא כתוב בצורת דיאלוג, ועניינו הגדרת והצדקת אובייקט המחקר – הידע הלשוני החבוי בכל דובר. יתר המאמרים מדגימים עקרונות דקדוקיים חשובים, באמצעות דיון בדוגמאות מעברית. בכל מאמר, הקורא יגלה כי עובדות טריוויאליות, כשחושבים עליהן באופן שיטתי, יכולות להוביל למסקנות לא טריביאליות בכלל.
על הגבול המסוכסך שבין התחביר לסמנטיקה, גלילאו 79, עמ' 60-62.
על שאלת האוטונומיה של התחביר, גלילאו 80, עמ' 46-48.
על ישים תאורטיים ונושאים ריקים, גלילאו 81, עמ' 48-50.
על "טעויות לשון" שמצייתות לחוקים לא מודעים, גלילאו 82, עמ' 50-52.
על "שנאת הבזבוז" של הדקדוק, גלילאו 83, עמ' 60-62.
על הדקונסטרוקציה של הסובייקט, גלילאו 84, עמ' 60-62.
על המקום שבו נגמרת האינטואיציה ומתחילה התיאוריה, גלילאו 85, עמ' 78-76.
על הדקדוק של חוויות נפשיות והאוטונומיה של התחביר
אחת השאלות היסודיות בבלשנות המודרנית היא שאלת האוטונומיה של התחביר: עד כמה פעולת ההרכבה של המשפט, קביעת סדר המלים בו ומניפולציות במבנה שלו מותנות במשמעותו או בתפקיד התקשורתי שלו (להצגה ראשונית של הבעיה, ראו כאן). בהבט רחב יותר, מדובר בנושא מוכר מפילוסופית הנפש וממדעי הקוגניציה: היחס בין צורה לתוכן.
המאמר הזה בוחן את שאלת האוטונומיה של התחביר באמצעות ניתוח השוואתי של קבוצת פעלים המתייחדים בכך שהם מציינים מצבי נפש. זהו לא מאמר מקצועי-טכני, ולטובת הקורא הלא-מקצועי מופיע בסופו מונחון בלשני קצר. עם זאת, שלא כמו מאמרי הסדרה מעבדת השפה האנושית, זהו מאמר מתקדם יותר שמניח הכרות בסיסית עם הנושאים שעל הפרק.
המאמר פורסם בכתב העת המקוון "שפה ומוח", גיליון 10 (2011), עמ- 35-64. להורדת המאמר, לחצו כאן.
מבט גנרטיבי על הדקדוק העברי (ביקורת)
רשימת ביקורת שפורסמה ב"הארץ" (2.9.2009) על הספר "בלשנות עברית תיאורטית", בעריכת גליה חטב (הוצאת מאגנס, 2009).
פולמוס בלשני על רכישת שפה
בשנת 2013 פורסם בכתב העת "אודיסאה" (גיליון 20) פולמוס ביני, נציג הבלשנות הגנרטיבית, לבין ענבל ארנון ושולי וינטנר, נציגים של "בלשנות מבוססת שימוש". הנושאים שהיו על הפרק: חלקו של הדקדוק הטבוע מלידה, קיומם (או אי-קיומם) של אוניברסלים לשוניים, שיפוטים דקדוקיים כנתוני תצפית, ותפקידן של הכללות ואנלוגיות בחילוץ כללי הדקדוק מן הקלט. המאמרים כתובים בלשון בהירה ולא טכנית, ומספקים הצצה ראשונית לנושא.
להמשך הדיון בבלוג שלי, ראו כאן.
ספרו של נועם חומסקי הופיע בתרגום שלי לעברית בהוצאת "עליית גג" בשנת 2020.
לקריאת ההקדמה לספר, לחצו כאן.
לקריאת ראיון שקיימתי עם נועם חומסקי בעקבות הספר, לחצו כאן.
(אינדיבוק, 2015)
אוסף מסות שנכתבו בשנים 2012-1994: ספרות, מדע ופסאודו-מדע, ביקורת תרבות, שפה וקוגניציה, השיח הפוליטי, מוסר ואקטיביזם.
ביקורות:
שועי רז, בבלוג "פרא אדם חושב"
חנה הרציג, בבלוג של אביעד קליינברג
טל אלסטר, ב"העוקץ"
הבלוג נפתח בשנת 2008 ועוסק בעיקר בביקורת פוליטית, ומדי פעם בענייני ספרות, תרבות ורוח.
שלוש מסות בענייני זהות, ספרות וזיכרון.